#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלד. אמר רב נחמן דקל אין לו גזע. מה פירושו ומה טעמו 1) לרב זביד 2) לרב פפא 3) וכיצד מפרש רב זביד את המשנה העולה מן הגזע שלו? 	"1) רשב""ם וכן ר""י (בתוד""ה מתקיף) פירשו שאין לבעל הדקל את הענפים היוצאים מן הגזע שכיון שכשייבש הדקל אין גזעו מחליף ולמחפר ולשרש קאי מסיח דעתו מן העתיד לצאת מן הגזע ואינו מתכוין לקנות.<br>ר""ת פירש שלבעל הדקל וכל דדמי ליה כגון ארזים ושאר אילנות שכבר נקצצו ששוב אם יתייבשו אין גזעם מחליף, אין את הענפים היוצאים מן הגזע משום שכשיתייבשו למחפר ולשרש קיימי מסיח דעתו מן העתיד לצאת מן הגזע.<br>ר""ת בשם ר""ח פירש שאין לבעל הקרקע את הענפים היוצאים מן השרשים של הדקל וה""ה של שאר אילנות, שכיון שכשייבש האילן יקח בעל האילן את השרשים ויחפור וישרש את הכל הסיח בעל הקרקע<br>את דעתו מהם.<br>2) רשב""ם פירש שאין לבעל הדקל את הענפים היוצאים מן הגזע שכיון שאין הדרך שדקל יוציא ענפים מן הגזע לכן מסיח דעתו מהם ואינו מתכוין לקנות.<br>והתוס' לא כתבו כיצד ר""ת ור""י פירשו את דעת רב פפא ונראה שהוא משום שפירשו כרשב""ם <sup>קפא</sup>.<br>3) רב זביד מפרש שקנה לחמש שנים. רשב""ם פירש שאף אם ימות בתוך חמש יטע אחר במקומו, והלכך כיון שמשועבדת לו הקרקע לזמן קצוב אינו מסיח דעתו מן הענפים היוצאים.<br>ר""ת פירש שמסתמא כיון שהן נטיעות ואין דרכן למות תוך חמש שנים לא הסיח דעתו מן הענפים היוצאים, ומיהו אם ימות לא יטע אחר במקומו.<br>ר""ת בשם ר""ח פירש שכיון שלאחר חמש שנים חוזר למוכר אינו עומד לחפור ולשרש ולא הסיח בעל הקרקע את דעתו מהענפים היוצאים מהשרשים.<br>ר""י פירש שמכרו לו לה' שנים שאם יבש בתוך ה' יקצצנו להחליף גזעו ולכן אין הקונה מסיח דעתו מן הענפים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפא.  והרשב""א הביא את פירוש הר""י מגאש שרב זביד פירש בלוקח דקל לקוצצו ואין לבעל הקרקע אפילו היוצא מן השרשים משום שמסיח בעל הקרקע דעתו ממנו דהא לחפור ולשרש קאי. ורב פפא פירשה בלוקח דקל שלא לקוצצו ואין הענפים לבעל הדקל אפילו היוצאים מן הגזע לפי שאין דרך הדקלים להוציא מן הגזע. ובשם הרמב""ן כתב שרב זביד פירש בדקל וה""ה שאר אילנות וסבר שלא כשאר אילנות ולפיכך מסיח ממנו יוציאו גזע. ובדעת רב פפא פירש דעתו. דדוקא דקל ומשום שאי נו מחליף גזעו</span>"	בבא בתרא פב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלה. קנה שלשה אילנות בתוך של חבירו מי זורע תחתיהן וביניהן וכמלוא אורה וסלו? 	"כתב הרשב""ם שתחתיהן וביניהן פשיטא לן דבעל האילנות זורען. כמלוא אורה וסלו לרב יוסף בעל השדה זורען, לאביי ותניא כוותיה זה וזה אינם רשאים לזורעם, בעל האילנות אינו רשאי דלא השתעבדו לו אלא ללקיטת פירות, ובעל השדה אינו רשאי שלא יטנפו הפירות."	בבא בתרא פב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלו. כמה יהא בין האילנות כדי שיקנה כל מה שביניהן והאם הוי עד ועד בכלל? 	"לר' שמעון וכן דעת רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מארבע אמות ועד שמונה. לרבנן רבא אמר רב נחמן אמר שמואל משמונה ועד שש עשרה, רבא אמר ותניא כוותיה מארבע אמות ועד שש עשרה. לרשב""ם (ד""ה שש עשרה) הוה עד ולא עד בכלל.ולתוס'(ד""ה כמה) הוה עד ועד בכלל. והרשב""ם (ד""ה כמה) כתב שלעיל עב,א הובאה ברייתא שחולקת וסוברת שמטע עשרה לבית סאה זה השיעור העליון. [ולעיל לז,ב רבנן דפליגי אר""ש ס""ל דגם בפחות מדי אמות יש לו קרקע[."	בבא בתרא פב: - פג. ותוס'		
